דיברטיקוליטיס: הסעיפים המודלקים של המעי


אורח החיים והתזונה המודרנית הביאו את הגוף להתמודד עם קשיים לא צפויים. מערכת העיכול בפרט נדרשת להתמודד עם כמות ואיכות של מזון שלא הורגלה אליה במהלך האבולוציה. עומס זה על מערכת העיכול הינו מרכיב באיטיולוגיה של הפרעות ומחלות גסטרו-אינטסטינליות רבות, אך הבולטת מבין הפרעות אלה היא מחלה דיברטיקוליטית. 

דיוורטיקולי (Diverticula) הינם סעיפים המתפתחים בדפנות המעיים. סעיפים אלו, הנראים כמו פאוצ’ים או מובלעות, אופייניות בעיקר במעי הגס ובמיוחד בחלקו הדיסטאלי הנקרא סיגמואיד (Sigmoid).

דיוורטיקולי אינו נפוץ בגילאים צעירים ונוטה להתפתח בסביבות העשור החמישי לחיים והופך נפוץ יותר עם התקדמות הגיל. לכ-15% מהמבוגרים בגיל 45 ולכ-50% מעל גיל 60 יש דיוורטיקולי (יש לציין שנתונים אלו נלקחו מאוכלוסיה בוגרת בארה”ב שתופעה זו נפוצה במיוחד אצלם. יתכן שהנתונים בארץ מעט יותר מתונים).

הסיבה להתפתחות דיוורטיקולי אינה ברורה לחלוטין אך קיימת סברה רווחת בספרות המקצועית כי הגורם המרכזי הוא תזונה עשירה במזון מעובד ודל סיבים תזונתיים. ראיה לכך היא הנפוצות הגבוה של דיוורטיקולי במדינות כמו ארה”ב, אנגליה ואוסטרליה אשר בהם צריכת המזון המעובד גבוה

מאוד לעומת מדינות בהן צריכת הסיבים התזונתיים גבוה בתזונה כמו באסיה, אפריקה וחלק ממדינות אגן הים התיכון. תזונה זו גורמת לצואה להיות קשה ויבשה ומצריכה מאמץ משמעותי יותר להוצאה. בזמן הישיבה בשירותים נדרשת לחיצה חזקה יותר וכך נוצר לחץ פנימי מוגבר גם על דפנות המעי. לחץ פנימי זה הוא כנראה האחראי ליצירת הדיוורטיקולי אצל אנשים מסוימים.

לחצו לקריאה – 3 גישות תזונה – טיפול בבעיות עיכול
דיאטת FODMAP’S – קרא עוד

ה-osis, ה-itis ומה שביניהם…

יש לציין שלא כל אדם שיש לו דיוורטיקולי במעי יסבול מסימפטומים ובמקרים רבים הדבר מתגלה לאחר בדיקה קולונוסקופיה שגרתית. אדם הפונה לבירור רפואי כאשר הוא חווה סימפטומים כמו כאב ספזומטי בבטן התחתונה, קושי ביציאה או נטיה לעצירות או נפיחות בטנית, תחילת הבירור תעשה לרוב ע”י קולונוסקופיה.

בבדיקה זו ניתן להבחין בדיוורטיקולי (לפחות מהצד הפנימי של המעי) בצורה ברורה ומצד שני לשלול גורמים אחרים שיכולים ליצור תמונת סימפטומים דומה כמו סרטן מעי גס, מחלת מעי דלקתית ועוד. מצב זה נקרא דיוורטיקולוסיס (Diverticulosis). מצב חמור יותר הוא כאשר אחד הסעיפים מזדהם והולך להיות מודלק. התמונה הקלינית במצב זה אקוטית יותר ולרוב מערבת כאבי בטן ספזומטיים חמורים, רגישות בבטן שמאלית תחתונה, דימום רקטאלי, שינוי ביציאות, חום ולעיתים הקאות. מצב זה נקרא דיוורטיקוליטיס (Diverticulitis). למרות זמצב זה מטופל לרוב בהצלחה עם אנטיביוטיקה, הוא עלול להסתבך אם באחד הסעיפים המודלקים נוצר אבצס. אבצס זה יכול לפרוץ את דופן המעי ולאפשר לזיהום לעבור אל חלל הבטן וליצור פריטוניטיס (Peritonitis).

זהו מצב חירום רפואי המחייב אשפוז עם טיפול אנטיביוטי דרך הוריד, לעיתים ניקוס האבצס ואף ניתוח חירום.

המבט האינטגרטיבי: אבחנה מבדלת למחלה דיוורטיקולית על פי החלוקה הבאה:

1) מצב פעיל: מצב זה הוא נפוץ יותר בקליניקה. זהו דיברטיקוליטיס פעיל ללא סיבוכים כמו אבצס או פיסטולה (uncomplicated diverticulitis) ואשר יוצר תמונת סימפטומים דלקתית קלה עד בינונית עם התלקחויות תקופתיות ומצב של רגיעה ביניהם. הקליניקה האופיינית מערבת כאבי בטן ספזומטיים, רגישות בבטן שמאלית תחתונה (ולעיתים ימנית תחתונה), שלשולים לעיתים דמיים, בחילה ו/או הקאות, חולשה.

2) מצב אקוטי: מצב זה הוא חמור מהקודם ומערב התלקחות אקוטית בדרך כלל בשילוב עם סיבוך כלשהו. מטופלים אלו לרוב נמצאים בטיפול תרופתי (בדרך כלל אנטיביוטי) ולמרות זאת עדיין סימפטומיטים. חשוב מאוד לדעת לזהות מצבי חירום פוטנציאלים שיכולים להתפתח במהירות ממצב כזה ולודא שהמטופל/ת נמצאים במעקב רפואי צמוד. סיבוכים אפשריים כמו אבצסים ו/או פיסטולות ניתנים לטיפול ולריפוי בעזרת טיפול שמרני. פרפורציה או חסימת מעיים (מלאה) מחייבים טיפול חירום. התמונה הקלינית מאופיינת בסימפטומים דומים לאלה של המצב הפעיל רק יותר חמורים ומערבים לרוב חום מדיד, דימום והפרשות ביציאות.

ניר-סלומון-טיפול-בקוליטיס-ריפלוקס-וקרוהן
ניר סלומון (C.Ac, C.Hb)