מחלות מעי דלקתיות

תגליות במחקרים אניטגרטיבים

 

 

%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%94%d7%9f-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%9900041מחלות מעי דלקתיות (inflammatory bowel diseases) הינן מחלות כרוניות אשר פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים חולים.  97% מכלל מחלות המעי הדלקתיות באוכלוסיה הינן מחלת קרוהן (Crohn’s disease) וקוליטיס כיבית (ulcerative colitis).  למרות שהגורם למחלות אלו אינו ידוע ישנן עדויות רבבות לכך שמדובר בשילוב של תגובה לא מאוזנת של מערכת החיסון הראשונית ושינויים בהרכב המיקרוביוטה אצל אנשים בעלי נטיה גנטית מסוימת. 

מכלול גורמים אלו מצית תהליך של תגובות אימיונולוגיות אשר מערב התחלקות מואצת של לימפוציטים והפרשה מוגברת של ציטוקינים (מתווכי דלקת) כגון TNF-alpha.

הטיפול המקובל למחלות מעי דלקתיות כולל תרופות מדכאות מערכת חיסון מקבוצת פורינים כמו Azathiopurine (אימורן) ו-6-mercaptupurine (פורינטול) ומעכבי TNF-alpha כמו Infliximab (רמיקייד)  ו-adalimumab (יומירה) אך לתרופות אלו יעילות מוגבלת ותופעות לוואי משמעותיות. לאור נתונים אלו ישנו אתגר מתמיד למציאת אסטרטגיות טיפול חדשות למחלות מורכבות אלו

במכון הגסטרואנטרולוגי בתל השומר הקימו ניר סלומון ועמיתו דר' שומרון בן חורין יחידה לרפואה אינטרגטיבית אשר עוסקת במחקר של מודלים טיפוליים חדשים למחלות מעי דלקתיות.  כקלינאים אנו נמצאים באינטראקציה יומיומית עם החולים ושואפים למצוא ולתת מענה למצבים מורכבים אשר אינם מגיבים באופן מלא לטיפול הסטנדרטי.  כחלק מהפעילות ביחידה אנו יוזמים מחקרי מעבדה ומחקרים קלינים ייחודיים אשר בוחנים את היעילות והבטיחות של טיפולים משולבים של תרופות וצמחים (Herb-Drug combination).

כאמור המחלות מעי דלקתיות מתרחשת תגובה חיסונית לא מאוזנת אשר כוללת בין השאר התחלקות מואצת של תאים לימפוציטים בעיקר מסוג CD4 T-cells והפרשה מוגברת של הציטוקין TNF-alpha.  הטיפול התרופתי המקובל היום מכוון לעכב מנגנונים אלו של מערכת החיסון על ידי דיכוי חלוקת תאי CD4 במח העצם (עם תרופות פוריניות כמו אימורן ופורינטול) או עיכוב TNF-alpha (עם תרופות כמו רמיקייד ויומירה).  למרות היעילות המוכחת של תרופות אלו, חולים רבים אינם מגיבים לטיפולים בהם ורבים גם חשופים לתופעות הלוואי המשמעותיות הנלוות.  על כן יש מקום לבנות מודל טיפולי אשר יאפשר יעילות גבוה יותר עם סיכון נמוך יותר לתופעות לוואי.

במחקר חדש אותו ערכנו השנה בדק את הפעילות האימיונולוגית של חומר פעיל מהצמח Huang lian (Coptis chinensis) לבד ובשילוב עם תרופות מדכאות חיסון (immune-modulators).

Huang lian (Coptis Chinensis) הינו צמח מקבוצת מסלקי חום ולחות ונחשב לאחד הצמחים החשובים ב-materia medica.  פעילותו של הצמח רחבה וכוללת את שלושת המחממים. היותו צמח מר מאוד וקר מאפשרת לו להוריד חום ואש מאיברים שונים כמו ה-Ht, Colon ו-St ועל ידי כך לטפל בתופעות של אינסומניה, הקאות וחומציות או שלשול ודימום בצואה בהתאמה. מסורתית Huang lian נמצא בשימוש רחב לטיפול בשלשול זיהומי ודיזנטריה.  מחקרים מודרנים הוכיחו את יעילותו בטיפול בשלשול כתוצאה מזיהום Vibrio cholerae ובטיפול ב-DSS-induced colitis (השריית קוליטיס כימית) בעכברים אך עד כה לא לא בוצעו מחקרים קליניים בבני אדם בתחום מחלות מעי דלקתיות עם Huang lian.

 


במחקר שערכנו במכון הגסטרו נלקחו דגימות דם מנבדקים ובודדו מהם תאים לימפוציטים.  תאים אלו עברו סטימולציה עם lipopolysaccharide  כדי לדמות התחלה של תהליך דלקתי.  לאחר 48 שעות נמדדו מספר החלוקות שעברו תאי CD4 ונמדדו רמות הציטוקין TNF-alpha במדיום.  כדי לבדוק את יעילות הטיפול המשולב, הדגימות טופלו תחילה בתרופות 6-mercaptupurine (6MP) ו-infliximab (רמיקייד) כדי לבדוק את ההשפעה האימונולוגית שלהם.  כמצופה, 6MP עיכב באופן משמעותי את חלוקת תאי CD4 אך פעילותו על ציטוקין TNF-a הייתה חלשה.  רמיקייד לעומתו עיכב באופן משמעותי מאוד TNF-a אך רק באופן קל את חלוקת תאי CD4.  כאמור תוצאות אלו היו צפויות שכן אלו תרופות אשר עובדות על מנגנונים אימיונולוגים שונים.  לעומת זאת, היעילות של Coptis על תהליכים אימיונולוגים אלו נבדק ונצפה עיכוב משמעותי הן של חלוקת תאי CD4 והן של ציטוקין TNF-a במקביל.  יתרה מזו, כאשר ניתנו הטיפולים באופן משולב, coptis+6MP או coptis+Infliximab, נצפה ששילובים אלו יצרו פעילות סינרגיסטית אשר השלימה וחיזקה את הפעילות של כל אחד מהמרכיבים בנפרד.

ביוני השנה הצגתי את המחקר בכנס ה-International Digestive Disease Forum בהונג קונג והוא אף זכה במקום שני בתחרות החוקרים של הכנס.  תקציר המחקר יתפרסם בעיתון הרפואי Clinical Gastroenterology and Hepatology.

מחקר פרה-קליני (pre-clinical) זה מהווה ביסוס ראשוני ליעילותו האפשרית של coptis בטיפול במחלות מעי דלקתיות ואת האסטרטגיה האינטגרטיבית שבו ניתן (ואולי כדאי) להשתמש בו.  בשלב הבא יש לבדוק את יעילותו של טיפול משולב זה במחקר רנדומלי מבוקר (Randomized, controlled trial) ואכן אנו נתחיל בקרוב בגיוס חולים מתאימים למחקר קליני בחולי קרוהן למטרה זו בדיוק.   

 


מחקר על "כורכומין לקוליטיס כיבית"

כורכומין (Curcumin), מרכיב צמחי יחודי לטיפול בקרוהן וקוליטיס