מהי מחלת הקוליטיס ?
מדובר במחלה כרונית שפוגעת ברירית של המעי הגס. ברוב המקרים בהם אנשים חולים בקוליטיס היא מוגבלת ונמצאת באזור המעי הגס בלבד, אבל ישנם מקרים נדירים מאוד בהם חולי הקוליטיס גם עוברים את אזור המעי הגס, ויש מעורבות של המחלה גם באזור הסופי של המעי הדק, זאת בתגובה למתרחש במעי הגס.
דלקת קוליטיס
דלקת הקוליטיס יכולה להופיע באזור המעי הגס כולו או חלקו, אבל בכל מקרה בו קיימת דלקת קוליטיס, ישנה מעורבות של הרקטום ואם מדובר בדלקת רציפה יהיו כל האזורים עד לגבול האזור הנגוע מעורבים בדלקת.
למעלה מארבעים אחוז מהמקרים דלקת הקוליטיס תימצא באזור הרקטום, כלומר באזור של 20 ס"מ שקרובים לפי הטבעת ועד 40 ס"מ מפי הטבעת. ועשרים אחוז מהחולים בדלקת הקוליטיס כל המעי הגס יהיה נגוע לכל אורכו, בשלושים אחוז מהמקרים הדלקת ממשיכה מעבר לרקטום אבל לא מערבת את כל המעי הגס.
דלקת קוליטיס היא דלקת אשר משפיעה על שכבות הרירית השטחית בלבד ושאר השכבות לא מושפעות ממנה, אך ישנם מקרים יוצאי דופן בהם הדלקת חמורה והיא פוגעת בשכבות העמוקות יותר של דופן המעי. כל אלו תלויים באופי הסיבוכים הנגרמים בעקבות הדלקת.
הגורמים לדלקת הקוליטיס
ישנם מספר גורמים לדלקת ואין גורם ברור אחד, ככל הנראה אלו מספר גורמים יחד שמשפיעם על הימצאות הדלקת, כך שהגורם המשפיע ביותר הוא זיהומים, כלומר אלו גורמים סביבתיים ויחד עם זאת שילוב של גנטיקה והפרעות במערכת החיסון הבסיסית של הגוף.
השפעת הקשר הגנטי – המחלה שכיחה עד פי 15 בקרב בני משפחה מהדרגה הראשונה לעומת שאר האוכלוסייה הכללית וישנה שכיחות גבוה של כ – 6 אחוז בקרב תאומים זהים בהשוואה לתאומים לא זהים, אם כן כי מדובר על כרומוזומים ספציפיים הגורמים למחלה.
תסמיני מחלת הקוליטיס
אצל כל חולה המחלה מאופיינית בדרגת קושי שונה מבחינת החומרה שלה וגם מבחינת תדירות ההתקפים.
המאפיין הבולט ביותר הוא התחלה של דימום רקטלי, זאת במקרה ורק הרקטום מעורב ונגוע בדלקת ובמקרים חריפים יותר ייתכן דימום של דם טרי מבלי הפרשת צואה במקביל.
אך אם רק חלק מהרקטום נגוע בדלקת זה יופיע בצורה שלשולית ודימום במקביל.
שלשול הוא תלונה מאוד שכיחה כשזה מגיע למחלת הקוליטיס והוא מאופיין כשלשול מאוד רירי עם נגיעות רבות של דם, כמות השלשולים היא גדולה מאוד, ישנם מקרים קשים יותר הכוללים גם שלשול בשעות הלילה, אך יחד עם זאת שלשול הוא לא התלונה העיקרית של החולים.
אם מחלת הקוליטיס מערבת רק את הרקטום החולה יכול להיות ומתלונן גם על עצירות, או על תחושה של צורך ביציאה למרות שהקיבה ריקה. בנוסף לעצירות והרגשה של צורך ביציאה יכול החולה להתלונן על ביקורים תכופים בשירותים ללא יציאה כלל למרות הרגשה של צורך חזק מאוד ביציאה, או יציאה רירית בלבד. שם התחושה הזאת מכונה טנזמוס.
בעקבות אותן תחושות הן גם מלוות בכאבי בטן אך כאבי הבטן אינם בולטים ומאפיינים חלק גדול מהחולים בדלקת קוליטיס.
בעקבות יציאות הדם הרבות נגרם סוג של אנמיה ומכאן שיכול להיות מצב שהחולה מתלונן גם עייפות כללית וחולשה באופן קבוע מרגע הופעת הדלקת בשלבים המתקדמים שלה.
בנוסף יש לשקול תוספי חלבון שחוסר החלבון והמלחים שהגוף מאבד בעקבות השלשול, תופעות של חום גוף גבוה יכולות להיות רק במקרים בהם הדלקת היא כרונית.
מחלת הקוליטיס היא כרונית, והיא מאופיינת בהתקפים, שבין ההתקפים האלו החולה הוא ללא תלונות כלל על המאפיינים של המחלה, לכן זמן זה הוא רק הפוגה, ישנם מקרים בהם יש הפוגות ארוכות וממושכות מאוד.
