קוליטיס כיבית – טיפול מוצלח

מהי קוליטיס כיבית?

קוליטיס כיבית (ulcerative colitis) הינה מחלת מעי דלקתית, המערבת את שכבת המוקוסה של המעי הגס.
הסיבה להתפרצות המחלה אינה ידועה, אך הסברה הקיימת מצביעה על תגובה לא מאוזנת של המערכת החיסונית.
בנוסף, תיתכן מעורבות של גורמים סביבתיים כמו זיהומים ויראלים וחיידקיים, תזונה ומתח בשילוב עם מרכיב גנטי.
ברוב המקרים ההתפרצות הראשונה של המחלה היא בעשור השני והשלישי (גילאים 10-30) אך היא יכולה להופיע בכל גיל.
נפוצותה של דלקת המעי בעליה בקרב אוכלוסית ישראל, והיא נפוצה במיוחד אצל יהודים אשכנזים ואצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה.

הטיפול התרופתי במחלה מבוסס על תרופות אנטי-דלקתיות מקבוצת 5ASA כגון: פנטסה, אסקול ורפסאל כ"קו ראשון”,  ובמקרים אקוטים ובמידה והטיפול הראשוני לא הועיל, ניתנות תרופות מדכאות מערכת חיסון כ"קו שני”, כגון: אימורן, רמיקייד וסטרואידים (  כאשר הן נלקחות לאורך זמן, עלולות להיות תופעות לוואי רבות וסיכונים משמעותיים).  מקרים קשים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני מגיעים לניתוח בו מסירים את מלוא המעי הגס.

מבדיקת הקולונוסקופיה שעברה כשבוע לפני שהתחלנו את הטיפול, ניתן לראות בתמונות למטה את רירית המעי המכוייבת ( תמונה המתאימה לקוליטיס כיבית). 

דרכי טיפול במחלת מעי דלקתית

חגית, בת 30, אובחנה עם קוליטיס לפני כ-5 שנים, לאחר בדיקת קולונוסקופיה וביופסיות אשר אשרו אבחנה היסטולוגית זו. רופאת הגסטרו המטפלת המליצה להתחיל בטיפול תרופתי, אך חגית החליטה לבחון דרכי טיפול נוספות. חגית הגיעה אליי למרפאה  במכון הגסטרו בבית חולים תל השומר, מסגרת המאפשרת זמינות גבוה של בדיקות רפואיות ומעקב. בשנה האחרונה היא חוותה שני התקפים שלוו ביציאות רכות, מלוות בדימום וריריות, וכחודש לפני שהגיעה לטיפול חוותה התקף שלישי שהיה אף חמור יותר ובעקבותו היא התחילה את הטיפול. בהתקף השלישי הסימפטומים היו חריפים יתר, מידי יום כ 6-7 יציאות רכות עד מיימיות,  מלוות בדימום, כאב בטן עמום אחרי היציאה ודחיפות גדולה לפני יציאה.

בעקבות הסימפטומים האקוטים של חגית ובעיקר עקב הדימום הרב ביציאות, הפורמולה שהיא קיבלה הייתה לטיפול בדלקת המעי, בדגש רב יותר לדימום ולפגיעה במעי. כבר לאחר כשבוע לאחר שהתחלנו טיפול היא הרגישה טוב יותר, היה שיפור בכמות הדימום והריריות ביציאה והקלה בכאבי הבטן. הדימום, שמהווה אינדיקציה לרמת הפגיעה הדלקתית ברירית, השתפר וזו הייתה המטרה הראשונה. חודשיים לאחר תחילת הטיפול חגית הייתה ברמיסיה (הפוגה) קלינית מלאה, היציאות היו תקינות לחלוטין, ללא דימום או ריריות.

המלצתי לה לעבור בדיקת סיגמואידוסקופיה (בדיקת קולונוסקופיה קצרה שבה בודקים את חלקו האחרון של המעי הגס), בכדי שנהיה בטוחים שהדלקת אכן שקטה כפי שניתן להבין על פי הסימפטומים שאינם עוד . התמונה מצד שמאל מראה את רירית המעי כשהיא תקינה לחלוטין (החומר הירוק/צהוב בחלקו העליון של התמונה הוא שארית מזון) וכך ניתן היה לקבוע בוודאות שחגית ברמיסיה מלאה של המחלה. חגית נמצאת במעקב וממשיכה להרגיש טוב, הצמחים שהיא מקבלת כיום במינון נמוך מאוד. לאחרונה היא ילדה את בתה הראשונה. ההריון עבר בשלום בכל הקשור לקוליטיס.